בני נוער רואים ועדים לבעיות של החברה בה הם חיים, אבל מי מלמד אותו איך להתייחס לרגשות שלהם עצמם אל מול הבעיות מהן סובלת החברה בה הם חיים? מי עוזר להם לתעל רגשות שליליים ולטפח חיוביים?

 

האזורים במוח האחראים על וויסות רגשי ומצבי רוח, משתנים לאורך החיים בתגובה לניסיון מצטבר. במיוחד ניסיון מהסביבה הרגשית בה אנו גדלים ומחוויות חיים חוזרות ונשנות. המונח המדעי הינו  - גמישות נוירולוגית. 

לכן, את רוב הדברים שאליהם אנחנו מגיבים תגובה רגשית אוטומטית למדנו במהלך התבגרותנו.

כלומר בני נוער שמגיעים לאימון מגיעים בזמן אמת! כשאותם חלקים במוחם עדין מתעצבים.

 

כאשר אנחנו מלמדים ילדים ונוער על רגשות, זה לא רק עוזר להם לגלות מה קורה בתוכם ולהבין איך מרגיש אדם אחר. הם לומדים גם שכשמדברים על רגשות, הדבר יכול בעצם לפתור את הבעיה. 

כשבני נוער חווים את העוצמה שיש בשיתוף עם אחרים, לעיתים קרובות זו תרופת נגד לבעיית הדכאון.

 

באימון סאטי הנער לומד לווסת רגשות, לטפל ברגשות הרסניים ולטפח רגשות מייטיבים וחיוביים. 

איך להפריד בין הכישורים החברתיים והרגשיים שלו מכישורי החשיבה שלו, והפרדת הרגש והחוויה מההתנהגות האוטומטית.

הוא מתקרב לעצמו דרך מרחב אמפתי וחומל שמקבל אותו בדיוק כפי שהוא. מתחיל להקשיב לגופו, רגשותיו ומחשבותיו ומשם מתקרב למי שהוא רוצה להיות בעולם.