גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הרבה דברים קורים בפנים, בזמן שמבחוץ מצפים ממך כבר לדעת מי אתה ומה אתה רוצה.

זה גיל של שינויים.

הגוף משתנה, היחסים משתנים, ההורים פתאום פחות מבינים, החברים מקבלים משמעות אחרת, ויש הרבה שאלות על מי אני, איך אני רוצה להיות ואיפה המקום שלי בתוך כל זה.

ולפעמים כל מה שקורה בפנים יוצא החוצה ככעס, הסתגרות, ריחוק, בלבול, חוסר מוטיבציה או התנהגות שקשה להבין.

אבל לא תמיד צריך לתקן משהו.

לפעמים צריך פשוט שיהיה מקום שבו אפשר לעצור ולבדוק מה באמת קורה.

​

אתה לא צריך להגיע כי משהו בך לא בסדר.

אפשר להגיע כי משהו מציק לך.

כי יש דברים שאת לא מצליחה להסביר.

כי אתה מרגיש שלא מבינים אותך.

כי את מוצאת את עצמך מגיבה שוב ושוב בדרכים שלא באמת מתאימות לך.

כי משהו ביחסים עם ההורים, עם חברים או עם עצמך הפך להיות מורכב יותר.

ואפשר גם להגיע בלי לדעת בדיוק למה.

לאימון אין צורך להגיע עם תשובות.

אפשר להגיע עם מה שיש.

​

מה עושים באימון?

אנחנו לא יושבים ומחפשים מה "לא בסדר" אצלך.

אנחנו מנסים להבין מה באמת קורה.

מה אתה מרגיש.
מה עובר לך בראש.
מה קורה לך כשמישהו אומר או עושה משהו שמפעיל אותך.
איך את מגיב כשקשה לך.
ומה אתה עושה כדי להתמודד עם דברים שאתה לא יודע איך להיות איתם.

בהדרגה מתחילה להיווצר היכרות אחרת עם עצמך.

לא כדי להפוך אותך למישהו אחר.

כדי שתוכלי להכיר יותר טוב את מי שאת, ולגלות שיש לך יותר אפשרויות ממה שנדמה לך ברגעים מסוימים.

 

התהליך כולל אימון הורי

לפעמים אתם רואים שינוי אצל הילד שלכם ולא ממש יודעים מה לעשות איתו.

יותר כעס.
יותר הסתגרות.
פחות שיתוף.
קושי בבית.
חיכוכים שהולכים ומתרבים.

ואולי אתם מנסים לדבר, להסביר, להציב גבולות או לעזור, אבל מרגישים שכל ניסיון רק מרחיק עוד קצת.

האימון לא נועד ללמד את הנער או הנערה איך "להתנהג נכון".

הוא מאפשר להם מקום שהוא שלהם, שבו אפשר להסתכל על מה שקורה בלי שיפוט ובלי צורך להוכיח שום דבר.

המפגש אתכם ההורים מאפשר לכם להתבונן באיזה הורה הנער שלכם פוגש ומה מפעיל אתכם בתוך היחסים, מי חשוב לכם להיות ואיך להביא זאת לידי ביטוי. 

​

למה אני עובדת עם בני נוער

את גיל ההתבגרות אני מכירה מבפנים.

כשהייתי נערה, היו בי הרבה דברים שלא ידעתי איך להגיד. אז למדתי "להסתדר". להמשיך לתפקד, להחזיק את עצמי, להמנע, למצוא דרך לעבור את מה שקורה בפנים.

היום אני יודעת שלפעמים מה שנראה מבחוץ כמו "הסתדרות" הוא בעצם הדרך שלנו לשרוד.

ואני יודעת כמה משמעות יש למבוגר שמביט עלינו בעיניים טובות. שמצליח לראות את מה שקורה באמת.

זה המקום שממנו אני פוגשת בני נוער.

לא כדי לתקן אותם.
כדי לראות אותם.